הנחשים, כשאר בעלי הקשקשים, עטויים קשקשים מחומר קרני, אשר אותם הם
משילים מספר פעמים במהלך חייהם. העור הישן נקרא "נשל". בהתאמה לגופם
הארוך, איבריהם הפנימיים מאורכים, וגם האיברים הזוגיים סדורים אחד אחרי השני ולא
זה לצד זה. בעזרת מערכת שרירים חזקה ויותר מ- 300 חוליות, מתפתל הנחש וכך הוא מתקדם.
לנחשים אוזן פנימית בלבד, ולכן הם שומעים רק זעזועים בקרקע. ראייתם
אינה טובה. הם בעלי חוש ריח מפותח ביותר, ולכן הוא נחשב לחושם המרכזי. הנחשים
מוציאים את לשונם, אוספים את מולקולות הריח ומעביר אותם לאיבר יעקובסון, הנמצא
בחכם העליון ומשדר את אותות הריח למוח.
באזור שבו אצל שאר בעלי הקשקשים (לטאות לדוגמה) נמצא אגן הירכיים, אצל
הנחשים ישנו הביב – מן חור שמשמש הן כפתח המין והן להפרשות שתן וצואה. בדומה לשאר בעלי
הקשקשים, לנחשים הזכרים 2 איברי מין.
כשאר הזוחלים, נחשים הם פויקילותרמיים (או במינוח השגוי: בעלי דם קר). טמפרטורת
גופם משתנה בהתאם לטמפרטורת הסביבה. לכן, רמת פעילותם תלויה בטמפרטורת הסביבה –
כשהטמפרטורה עולה, עולה רמת פעילותם ולחלופין.
הגדול שבנחשים הוא האנקונדה, שאורכו עשוי להגיע ל- 5
מטרים ואף יותר.